קיימות: היש דרך שבה מצוות השמיטה תצא מן השדה ותגיע עד אלינו הביתה – אל הציבור הרחב שאינו חקלאי?
ובכן – כן. מצוות השמיטה יכולה להיות רלוונטית לכל בית בישראל!
כשעם ישראל חי חיי קוממיות בארצו, הוא נדרש לשמוט את הקרקע אחת לשבע שנים, לנטוש את הבעלות, לפתוח את שדותיו ולהפקיר את פירותיו – "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (שמות כ"ג י"א).
התורה בספר שמות מנחה אותנו לתכליתה של השמיטה – חסד חברתי-כלכלי והרמוניה אקולוגית.
רוב הציבור בישראל אינם גרים בסביבה חקלאית, ואין להם יכולת לצאת ללקט כל יום פירות וירקות – אך אם עם ישראל לא באים אל השדה – נביא אנחנו את השדה לעם ישראל.
העיסוק האקטואלי באקולוגיה, במשבר האקלים ובעיוותים המוסריים בחלוקת השפע ברחבי העולם מזכיר לנו שהעולם המערבי הוא לא תמיד מודל לחיקוי. גם היום, בשנת 2021, עומדת מורשת ישראל זקופה ועתיקה ואף רעננה ומוכנה לכל אתגר.
תורת ההתמודדות עם משבר האקלים ויצירת מערכות אקולוגיות מאוזנות ומשגשגות קשורה ביכולת לצמצם את בזבוז האנרגיה והחומר שנדרשים על מנת לקיים חיי כבוד ושובע, ולדאוג שהפסולת תגיע חזרה לאדמה ותהפוך למשאב לטובת הדורות הבאים.
האנרגיה שאנו משקיעים בחברה המערבית בייצור המזון רבה כל כך, עד שבלתי נתפס שאנחנו מרשים לעצמנו לזרוק מזון לפח. כאן באה שנת השמיטה, ועם קדושה מיוחדת – קדושת שביעית – מנחילה לנו אורחות חיים מקיימים שנותנים מענה לאחת מהבעיות האקולוגיות החמורות ביותר שאנו מתמודדים איתן – בזבוז מזון.
קדושת שביעית דורשת מיצוי מוחלט של השפע שניתן לנו והימנעות מבזבוז. העבודה הרוחנית שדורשת קדושת השביעית מחנכת כל אחד ואחת מאיתנו לתשומת לב עמוקה למעגל החיים של מוצרים שאנו צורכים – מניין הם הגיעו לצלחת שלנו ולאן הם ממשיכים. בדרך זו קדושת השביעית מביאה את השדה לתוך ביתנו.
מה ניתן לעשות עם "פסולת" שחלה עליה קדושת שביעית? ישנם כמה פתרונות. אך בכל מקרה ההתנהלות עם שאריות של פירות בקדושת שביעית מחנכת אותנו לחשיבה, מלמדת אותנו להתקרב לאדמה ולהשתדל להפחית את נפח הפסולת שלנו. פחות פסולת פירושו של דבר פחות משאיות זבל ופחות אתרי פסולת מזהמים שפוגעים בקרקע, בחי, בצומח ובמאגרי המים שלנו.
בנוסף לכך עלינו לשים לב לשרשרת השיווק. שרשרת זו מנתקת בינינו, הצרכנים, לבין החקלאי שעמל על גידול הפירות. כיום אין כמעט בידול בשווקים בין פירות תוצרת הארץ לפירות מחו"ל. הכול יקר ועובר ידיים רבות שגוזרות קופונים בדרך. אנחנו לא משלמים על הפרי אלא על הפרסומות בצידי הדרכים שמטרתן לגרום לנו להיכנס לחנות ולקנות את המוצר.
שנת השבע מזכירה לנו שהקדושה היא על הפירות, שיש משמעות למקום שהם גדלו בו. עידוד כלכלה של שיווק ישיר מהחקלאי לצרכן מחזקת את החקלאים, מאפשרת גידול של פירות ישראליים מזינים וטריים, ומביאה את השדה אלינו הביתה תוך יצירת תרבות צריכה בריאה יותר שבה הכלכלה מכלכלת ולא מקלקלת.
כשאנו מסתכלים על מגוון האפשרויות המאפשרות לנו בשמירת מצוות השמיטה, האפשרות היחידה שמכילה את כל אותן רגישויות חברתיות-סביבתיות ומביאה לנו את תכלית וטעם המצווה לעת הזו היא 'אוצר בית דין'. 'אוצר בית דין' מביא אותנו, הצרכנים, להיות שותפים אמיתיים בגידול הפירות ובשמירה על האדמה. הוא שומר על קדושת הפירות ולא מוותר לנו על אותה עבודת מידות נדירה כל כך שהשמיטה דורשת מאיתנו. 'אוצר בית דין' עוזר למנוע בזבוז מזון, להביא את התוצרת החקלאית לכלל הציבור ולחזק את שוק הצרכנות הישירה בארץ. 'אוצר בית דין' דואג לשמירה על שבת הארץ מתוך ערבות הדדית בין כלל הצרכנים ובין החקלאים, מתוך דאגה לסביבה הנפלאה שאנו חיים בה.
