תארו לכם שהיו אומרים לכם להפסיק לעבוד למשך שנה.
נשמע טוב, נכון?
רובנו עובדים (גם) בשביל הפרנסה. אחרת כנראה היינו עושים דברים נוספים:
היינו מבלים יותר בבית עם המשפחה, היינו רגועים יותר, היינו שוהים יותר במחיצתם של אנשים שאנחנו אוהבים, היינו לומדים יותר, נחים יותר… בקיצור, הזמן הפנוי היה מאפשר לנו חיים שלווים יותר.
אחרי התיאורים הפסטורליים, אתם בוודאי אומרים לעצמכם:
"רגע רגע רגע…
אבל מה עם כסף?
תהיה מציאותי, איך תוכל לחיות בלי לעבוד?
מה, אתה חי בסרט?
אחי, אתה לגמרי לא מחובר למציאות, לעצור את הכול למשך שנה?! זה פשוט טירוף!"
מדובר בטענה עתיקת יומין שהועלתה כבר לפני אלפי שנים.
לאחר הציווי האלוקי של השמיטה, שעיקרו לשבות מעבודה בקרקע במשך שנה שלמה, התורה עצמה מביאה בדיוק את הטענה שהעלינו. היא מתארת את חששות הלב האנושי באופן יוצא דופן –
וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?
זעקת החקלאי מהדהדת מתוך הפסוקים: "איך אפשר לעצור את הכול למשך שנה שלמה?! הרי לא יהיה לנו מה לאכול!
והתשובה לא מאחרת לבוא:
"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים"
התשובה היא: אמונה.
כדי שתצליחו לממש את הציווי של השמיטה, נדרשת אמונה. אמונה שא-לוקים, בורא העולם, מלווה אתכם ומבטיח לכם ברכה.
חזרה אלינו.
אז לצאת לשנה של חופש ולהאמין שיהיה לנו שפע והכול יהיה בסדר?
זה קצת יותר מדי נאיבי, מה גם שאף אחד לא הבטיח לנו ברכה אם סתם כך ניקח שנה של חופש.
יש כאן נקודה פנימית בעמידה שלנו מול המציאות:
לא הכול תלוי בנו. הבחירה לחיות חיים של אמונה מביעה עמדה נפשית עמוקה לפיה אנו לא בוחרים את המציאות, אך אנו יכולים לבחור את הדרך שבה אנו מתייחסים למאורעות המתרחשים בה.
אמנם אנחנו עובדים, מתאמצים ומשתדלים בכל מיני כיוונים, אבל בסופו של דבר מה שאנחנו עושים הוא רק חלק קטן מהסיפור הגדול.
וכאן נכנסת האמונה – אמונה שהעולם הזה מתקדם לטוב, שיש מי שדואג לנו גם כשנראה שהעסק לא מתקדם כמו שרצינו, שיש הרבה מעבר למה שאנחנו רואים בעיניים.
כדי לממש את הציווי של השמיטה, נדרשת מהחקלאי אמונה עמוקה.
המפגש עם בשורת השמיטה נותן לנו טעימה מחיים של אמונה ומציע לנו לאמץ אותה אל תוך החיים שלנו. האמונה מעניקה לנו את היכולת להפחית את הלחצים שאנו נתונים בהם בחיי המעשה ולחיות בעולם מתוך שלווה ושמחה.