שימוש ביין הקדוש בקדושת שביעית
הרב יוסף כרמל*
"שמור את חודש האביב ועשית פסח" (דברים ט"ז א).
את הפסח יש לחגוג באביב. במידה וחודש אדר הסתיים והאביב עדיין לא הגיע, בית הדין מוסיף חודש נוסף – אדר ב.
ערב הפסח מסמל, רשמית, על פי ההלכה את בוא האביב. השנה יש לכך השלכה הלכתית מיוחדת, משמעותית ומעשית – ערב פסח של השנה השמינית זהו זמן ביעור תוצרת הענבים (הענבים, היין ומיץ הענבים).
לקראת קיום המצווה בפועל, נחזור על עקרונותיה:
השמיטה מבוססת על שני עמודי יסוד: הראשון: תמיד אנו אוכלים מתוך ידו הרחבה של הקב"ה, בשמיטה אנו מדגישים זאת. כך אנו זוכרים שהארץ היא של הקב"ה, והיא ניתנה לנו בהשאלה ; השני: אכילה של כולם יחד, כדי להזכיר את חשיבות השוויון חברתי והערבות ההדדית. על ידי הסרה זמנית של יתרונו של העשיר בשנת השמיטה, התורה מחנכת אותנו לזכור תמיד את החלש וחסר האמצעים.
בקיום מצוות ביעור פירות השביעית אנו מיישמים את העקרונות הללו:
בשנה השביעית אנו אוכלים מתוך ידו הרחבה של הקב"ה. מועד הביעור חל כאשר פירות השביעית כלים מן השדה.
הקב"ה כביכול אומר לנו: כל עוד הפירות בשדה, האכילה שלכם, בכל מקום שהוא, היא אכילה על שולחני. אך ברגע שכלו פירות השדה, ניתק הקשר בין ההנאה מפירות השביעית לבין מקורם, ואזי הסעודה של הקב"ה כביכול נגמרה. על ידי ביעור פירות השביעית אנו זוכרים שבמשך כל תקופת אכילת הפירות האכילה הייתה במסגרת הסעודה הגדולה שסעדנו מתוך ידו הרחבה.
בשמיטה, כולנו אוכלים יחד. כל עוד הפירות נגישים לכל, אכילת הפירות, גם בתוך הבית הפרטי, מבוססת על אכילה משותפת. היכולת לאגור את הפירות ולשמר אותם לטווח ארוך מקנה יתרון לחלק המבוסס של החברה על פני חלקיה האחרים, בשימוש בפירות השביעית. על ידי הביעור אנו זוכרים, גם בזמן שאנו אוכלים את פירות השביעית, שכולם שווים בזכות האכילה בפירות שנה זו.
* הרב יוסף כרמל עומד בראש כולל ״ארץ חמדה״ ואב״ד ״ארץ חמדה – גזית״
ניתן להעמיק בנושא בדפי הלימוד של 'מורנו' .
